פסל צבעוני ואטרקטיבי לטיפוס ומשחק בחצר בית הספר האזורי השחר, במושב טל שחר.
בית הספר משרת אזור נרחב ולומדים בו תלמידים ממושבים רבים באיזור.
יצרנו 2 פסלים מפותלים שמשתלבים זה בזה בצבעוניות וצורה ומזמנים התרחשות חדשה למרחב:
הפסל בנוי על קונסטרוקציית אשפה שאספנו מרחבי בית הספר והסביבה בחיפוי בטון והוא מספק מוקד משיכה לילדים שרצים לעברו עם השמע הצלצול להפסקה.
הילדים משחקים ותוך כך מתרגלים הליכה ודילוג תוך שמירה על שיווי משקל, טיפוס, החלקה, זחילה וקפיצה.
הפסל נוצר בהשראת ספר הילדים: "האי אפשר" שכתבה: ענבל צדקה נבו ומתאר עולם בו אפשר להתגבר על פחדים ומכשולים בחיינו ולכבוש יעדים שנראה כי הם אינם ברי השגה.
הפסל מציג דמויות ילדותיות בסיטואציות שונות ולצידן נכתבו המילים: אפשר לחלום, אפשר להגיע, אפשר לחקור, אפשר ללמוד, אפשר לצלול ועוד ועוד..
פיסול הדמויות בבטון והצביעה האמנותית של הפסל הוא פרי יצירתה של אמנית המחזור רינת לוק אלחייק שבחרה בצבעים עזים ושילובים של צורות וטקסטורות מעולם הילדים והם מבקשים לבטא את ההתכנות הפשוטה של חלומות: תחת אותה קורת גג בה ילדה יכולה לשכב ולקרא ילד אחר הולך על הירח. הפסל מחבר בין עולם החלומות לעולם העשייה והילדים פוגשים בו בכל זמן שהם משחקים בחצר.
בהיבט של עולם ה-place making , פלייסמייקינג , בחרנו לטפל דווקא באזור רחב ללא הגדרה או ייחוד ששימש כמעבר בין המבנה המשמש ללמידה בכיתות לבין מגרש הכדורגל
הבחנו כי בהפסקות, הילדים מכיתות ה ו , הבוגרים יותר, תופסים את המגרש והקטנטנים נותרים בשטח הנ"ל למשחק תופסת והתרוצצות בעוד חלקם בוחרים להשאר בתוך המבנה הסגור והמוגן
הפסל שיצרנו הביא ליצירת מאזן כוחות בחצר תחתונה זו שכן, ילדים רבים מוצאים בה עניין ומקום חדש.
המרחב הוגדר מחדש כמרחב משחק וטיפוס ולא רק למעבר ומשחק אקראי וצבעוניותו העזה הופכת אותו לבולט ואטרקטיבי יותר ממגרש הכדורגל הנחשק.