אנדרומדה, על פי המיתולוגיה היוונית, הוקרבה בשל יופייה כדי לפייס את אל המים באזור נמל יפו.
אולם אני קוראת בסיפור שלה דבר אחר. מבחינתי, אנדרומדה מייצגת דמות נשית רבת עוצמה, יפה וחזקה. אני מבינה זאת מתוך משמעות שמה: "אנדרומדה: שליטה על זכרים", ואינני יכולה שלא לחשוב על האיום שיש בכך על ההגמוניה הפטריארכית, שטרם השתחררנו ממנה, אך לכל הפחות אנו מודעים לה. גם אנדרומדה, שככל הנראה עונשה בא לה על שום התרברבות אמה, וגם בכך עלינו לתהות: מהו החינוך שאנחנו נותנות לבנותינו, על יופי ועל מה שחשוב באמת, ואיזו דוגמא אישית אנחנו מציגות להן.
המוטיבים שייצגו את אנדרומדה יבוטאו באמצעות ספינות דייגים קטנות בין גלי הים הסוערים של שערותיה, וכן על ידי עשרות דגי זהב השוחים בלהקות לעברה. על שמה של הנסיכה אנדרומדה קרויה גם גלקסיית כוכבים אובלית ובהירה, שבחרתי בה לבטא את מרכזיותו של האור על ידי יצירת כוכבים הפזורים ברקע השחור\כחול כהה (לפי מה שצבעוניות הפקקים תאפשר) ונוסף לכך מוקד אור גדול ממש בקרבתה של אנדרומדה.
המעגלים משמשים כמוטיבים אותנטיים שמוסיפים תנועה לתמונה וחלקם מזכירים עיניים גדולות שמבטאות את הקנאה הגדולה אל אנדרומדה (של פוסידון, אל הים, ובנותיו, וגם של אמה, שהתרברבה בה). קנאה, אבל גם נשיאת חן. פרסאוס, בנו של זאוס, הרי התאהב בה במבט, והצילה אותה מגורלה כקורבן.
דמות עכשווית שקוראת תיגר על ההגמוניה היא נטע ברזילי, שיופייה קורן ממנה ומהדהד כעת בעולם. בחזוני ראיתי את שתי הדמויות החזקות האלה מתאחדות לכדי ישות אחת שההגמוניה התנכלה להן, עד שנטע יכלה לה. ימים יגידו כמה רחוק תגיע נטע במסעה במודעות שלנו, צרכני המדיה. אולם המסר של נטע חזק ואל-זמני. אם את אנדרומדה הציל גבר, הרי שנטע הצילה את עצמה, בחרה בדרכה והלכה בה, מתמלאת אמונה ככל שהאתגרים גאו. נטע מייצגת בעבורי את ניצחון היצירה על פני הרגיל, ניצחון האמונה בטוב על פני צרות האופקים והמוכר (גם בחולם וגם בשורוק), וניצחון הרוח החופשית על פני המקובע. קבלת האחר באשר הוא אחר, מתוך הבנה שכולנו רקמה עולמית אחת, היא מסר נצחי. כולנו יפים, כולנו ראויים, ולכולנו יש מקום על פני האדמה, בזכות ולא בחסד, בזכות המסר הייחודי שנושא כל אחד ואחד מאיתנו.

יעל שלמון ברנע