פרוייקטים קהילתיים




תושבים יוצרים מקום- מקום יוצר קהילה

גינה פורחת מבקבוקים- בסיס צה”ל- עיריית חיפה

פרוייקט מיוחד שליווינו בבסיס 10 של חיל הרפואה בעיר חיפה בו יצרנו בשיתוף עם חיילים את הגינה הפורחת הירוקה הראשונה בצה"ל.
בתהליך ארוך וחינוכי שכלל איסוף בקבוקים מרחובות העיר, מיון, שטיפה, חירור, גזירה וצביעה החיילים נטלו חלק פעיל בעשייה וביצירת סוגים שונים של פרחים, עלים ושיחים ותרמו לשיפור חזות מבואת הבסיס.
הגינה הוקמה ביולי 2013 והיא עמידה לתנאי מזג אויר שכן היא מעוגנת בקונסטרוקציה ייחודית שיצרנו בשטח.
בעבר, השטח היה מחופה באבנים ודשא סינטטי זול ולא היה לו שום מראה ייחודי או מעוצב. כיום הגינה היא מקור גאוותם של החיילים והיא נושאת ערך מוסף התומך בעלייה במודעות למיחזור וקיימות.

פלייסמייקינג- בית צפאפא

שיתוף פעולה עם המינהל הקהילתי בית צפאפא הוליד פרויקט בר קיימא שבו התושבים שותפים פעילים לשינוי המרחב בשכונתם.
יצקנו תוכן חדש למרחב הציבורי במבואת המרכז הקהילתי בבית צפאפא בתהליך חשיבתי, רעיוני ומעשי בשיתוף תלמידים הלומדים במרכז עצמו והיוו חלק מצוות פעיל שיצר הלכה למעשה את השינוי במרחב.
הרעיון שעמד לנגד עננו ביסוד העבודה הוא הגדרה מחדש של המרחב הציבורי הנדון כמרחב מפגש ושיח.
המרחב העירוני המיוחד במבואת המרכז הקהילתי הפך למרחב חדש אסתטי ומסקרן כזה המזמן שהייה ושיחה, והפך למקום בו נעים להתעכב .
אם נתייחס למורכבות האורבנית כמו גם למורכבות הדמוגרפית בכפר ונחפש נקודת השקה מרחבית אחת, בטוחה, נעימה, יציבה, כנה וחופשית המשותפת לאנשים ממקומות שונים, מעדות, דעות ואמונות שונות נמצא שהיא: הבית.
העיצוב החדש מדמה פינת ישיבה חמימה עם שטיח, ספסלי הברזל הסטנדרטיים שהציבה העירייה שינו פניהם וכוסו בדים וכריות והנשים המבוגרות הנפגשות יום יום במרכז, יצרו את הפרחים באדניות. המקום הייחודי שנוצר משקף את האותנטיות והמסורת של השכונה והוא מזמן מפגש ביתי במרחב ציבורי.
מידע נוסף באתר משרד הבינוי והשיכון

גינת שפע

פרוייקט פלייסמייקינג בישוב ינון הניב את הקמתה של גינה קבועה וססגונית שהקמנו בכניסה ליישוב. בחירת המקום היתה של כלל התושבים שביקשו להטביע חותמם ולהפגין את חוסר שביעות רצונם מהצבת פסל גנרי בצורת באר שהציבה המועצה בכל יישובי באר טוביה. בני הנוער אספו בקבוקי פלסטיק משומשים , גזרו, צבעו חיברו והקימו במו ידיהם את הגינה. ביום השיא, בו הצבנו את הצמיגים ויצקנו את הבטון, מיקמנו את הברזלים, חיברנו את הפרחים והעלים, צבענו ועיצבנו עמדו בני הנוער על הגינה שיצרו במו ידיהם והרגישו גאווה גדולה. הם החליטו לקרא לגינה: שפע, על שמה של נערה שנפטרה באותו שבוע ממש לאחר ייסורים ממחלה. הפרוייקט מבטא את לכידות הקהילה, והוא סמל ייחודי לבאי היישוב.

מינהל קהילתי רמות אלון

פעילות קהילתית בתמיכת חברת Medtronic הישראלית הנמצאת בשכנות לשכונת רמות ומצאה לנכון להרתם למען שיפור פני המנהל הקהילתי.
המינהל הקהילתי ברמות אלון, משמש אוכלוסיות רבות: הוא מארח חוגים, שיעורי העשרה, בית כנסת מקומי, מועדון גיל הזהב וחנות יד 2. מבואת הכניסה היא למעשה רחבה המשמשת כציר מרכזי להולכי רגל בתוך השכונה כרחבת מפגש לתלמידות בית הספר הצמוד.
הרחבה מקורה וחשוכה היתה מוזנחת ועזובה, שום צמח לא הצליח לשרוד בערוגות בשל חוסר בקרני שמש, לא היו מקומות ישיבה והבנות שלא הביאו עימן גומי למשחק נאלצו לשבת על התיקים שלהן.
בפלייסמייקינג זה, יצרנו ספסל ישיבה ארוך ופינתי, ציירנו ציורי רצפה משחקיים עמידים, קישטנו בציורים את הקירות והתקרה הנמוכה והקמנו ערוגות פרחים עמידים מבקבוקים שאינם מצריכים תחזוקה או השקיה.
המרחב הפך למקום צבעוני שמח ומזמין ונהנים ממנו גם באי המינהל וגם העוברים ושבים.

הגינה בקיבוץ רמת רחל

פרויקט מקסים ליצירה והקמת גינה פורחת מבקבוקים משומשים במבואה לגן הילדים בקיבוץ.
את הגינה יצרו בשיתוף פעולה הורים וילדים בשני מפגשים בצל העצים, שזימנו יצירה בצוותא, מוסיקה, פירות קיץ מתוקים והמון אוירה טובה.

חצר מועדונית- קיבוץ נתיב הל"ה

חצר המועדונית בקיבוץ נתיב הל"ה היתה מוזנחת ושלטו בה "כוחות הכדור", משמע- היא היתה למגרש הכדורגל וכל הילדים שלא היו שותפים בו, נדחקו מעט לשוליה.
בסיעור מוחות משותף עם מנהלי המועדונית, מדריכים והורים פעילים, החלטנו להגדיר מחדש את המרחב ולאפשר תיקון עבור אותם ילדים שאינם חובבי הכדור.
במפגשים חוייתיים בשיתוף הילדים והוריהם, יצרנו פסל לטיפוס ומשחק מאשפה צמיגים ובטון, צבענו את גדר האבן בשלל צבעים ויצרנו אדניות פורחות מבקבוקים על ברזייה ישנה ולא תקינה ובתוך פחי שימורים שצבענו. החצר הפכה לחדשה, צבעונית מזמינה והכי חשוב- שייכת לילדים.

שדה עוזיהו

אחד הפרויקטים המאתגרים שליווינו היה פרויקט הפלייסמייקינג בחצר מועדון הנוער ביישוב כפר עוזיהו.
בשלב הראשוני, בני הנוער התנהלו כמי שאולצו לתת חלק במיזם, ותוך כדי תנועה התאהבו ברעיון, הגיעו מרצונם, עבדו בשיתוף פעולה והרגישו סיפוק וגאווה על עבודתם.
הם יצרו פינת ישיבה "זולה" גדולה וכייפית עם שולחן עגול וגדול, בנו פוייקה וגיננו פרחים בתוך צמיגים משומשים.
כל הקונסטרוקציה לספסלי הבטון עשויה פסולת שאספו בני הנוער מהיישוב.
בתהליך חינוכי ומעשי הם היו שותפים לעשייה ועל הדרך ניקו את הסביבה.

שמח בחצר

בגן ילדים זה בצור הדסה ובאור עקיבא, בחרנו ליצור מגרש אקטיבי. במשך שעות הבוקר, בסיוע הורי הילדים, יצרנו מגרש משחקים באמצעות צמיגים ישנים ובקבוקים מצויירים. הילדים יצרו פרצופים מחומרי בניין ואשפה ויצרנו יחד פסיפס צבעוני ממאות פקקי בקבוקים בצורת קשת בענן.

פסיפס פקקים - בית ספר הרטוב

פרוייקט יצירת פסיפס פקקים שנאספו על ידי תלמידי כיתה א בבית ספר "הרטוב" בקיבוץ צרעה.
הפרויקט התבצע כחלק ממאמץ לשיפור חזות בית הספר ומגרש הפעילות – על ידי יצירת גינות פורחות מבקבוקי פלסטיק, ספסלים ופסלים מצמיגים ישנים ועוד.
כל פסיפס נוצר בהשראת הרעיון המרכזי שהוגדר: "אדם וטבע".

פרוייקט בר מצווה

שירגים הוא ישוב מקסים בעמק האלה. בכל שנה בני המצווה מבצעים פרויקט תרומה לקהילה. באותה שנה החלטנו לשתף פעולה ולתמוך בבני המצווה במשימתם ליצירת גינה פורחת מבקבוקי פלסטיק למחזור – בכניסה לישוב. להנאת כלל התושבים.

השמש של מעיין

מעין
פרויקט הנצחה לנערה מעין ברהום ז"ל שנספתה באסון מכינת בני ציון בשיטפון בנחל צפית.
את הפרויקט יזמו חבריה מהתנועה, מחוגים, משפחה ובני כיתתה והם נטלו חלק פעיל ביצירת מרחב
חדש בחצר בית הספר בויאר בירושלים, בו למדה מעין.
יצרנו פסל בצורת שמש ענקית כשמרכזה משמש ככיתת חוץ בעלת 42 מושבים ולשמש יצרנו קרניים
מפותלות עליהם ניתן לטפס או לשבת באופן פחות פורמאלי. מוטיב השמש היה אהוב על מעיין כל
חייה והיא היתה קרן שמש מאירה עבור כל מקריה. את הפסל הגדול החלטנו למקם בפינה בחצר
שהיתה מוקד להתרחשויות בלתי רצויות במסגרת הבית ספרית, היתה מלאה באשפה והוגדרה
בקרב התלמידים כשטח בראשות הבוגרים בלבד. הקמת השמש בצל עצי החרוב הנפלאים, נעשתה
לאחר שניקינו את השטח מהפסולת והטמנו אותה בתוך קונסטרוקציית הפסל. גם עשרות כסאות
שבורים וישנים שנועדו להזרק קיבלו ייעוד חדש והפכו לחלק מהתשתית.
העבודה המשותפת נמשכה 7 ימים בקיץ שלפני הגיוס.. והיא היתה למעין "שבעה" עבור כל אלו
שאהבו את מעיין והרגישו בחסרונה הרב יום יום. התוצר הוא ביטוי לאהבתה הרבה לטבע, לאדם
ולעשייה והוא יישאר לעד במרחב הבית ספרי להנצחת הנערה האהובה.
מצאנו בפרויקט מעשי זה ערך רב שכן הוא יצר חיבורים בין עולמות: חיבור בין תלמידים לסביבה, בין
פנים וחוץ, חיבור בין פסולת בלתי שמישה לאלמנט בר-קימא וחיבור בין האבדן של מעין לכוח החיים.
יהי זכרה ברוך.